כאשר סכסוך משפחתי מגיע לנקודה שבה אחד הצדדים שוקל להגיש תביעה, הדרך לבית המשפט או לבית הדין לא תמיד מתחילה בכתב תביעה. במקרים רבים הדין בישראל מחייב לפתוח תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולעבור הליך מקדים ביחידת הסיוע.
המטרה של ההליך היא ליצור פרק זמן שבו ניתן להבין את המחלוקות, לקבל מידע על דרכים אפשריות לניהול הסכסוך ולבדוק אם אפשר להגיע להסכמות לפני שהצדדים נכנסים להתדיינות משפטית מלאה.
החובה מעוגנת בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שהפך מהוראת שעה להסדר קבוע.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
בקשה ליישוב סכסוך היא הליך מקדים שנפתח לפני הגשת תביעות רבות הנובעות מסכסוך משפחתי.
היא רלוונטית, בין היתר, למחלוקות בין בני זוג או בין הורים בנושאים כמו:
- פרידה וגירושין
- מזונות
- חלוקת רכוש
- עניינים הנוגעים לילדים
- זמני שהות
- מחלוקות נוספות הנובעות מהקשר המשפחתי
הבקשה אינה כתב תביעה שבו מפרטים את מלוא הטענות נגד הצד השני. היא נועדה לפתוח את הליך יישוב הסכסוך ולהפנות את הצדדים ליחידת הסיוע.
הנושא הוא חלק רחב יותר מתחום דיני המשפחה, שבו לאופן פתיחת ההליך ולמועדים השונים יכולה להיות משמעות גם להמשך ההתדיינות.
למה בכלל קיים שלב לפני התביעה?
סכסוך משפחתי שונה במובנים רבים ממחלוקת אזרחית רגילה.
גם לאחר שהליך משפטי מסתיים, בני זוג לשעבר עשויים להמשיך לנהל יחד הורות, לקבל החלטות בנוגע לילדים, לעמוד בהסכמים ולשמור על קשר לאורך שנים.
ההליך המקדים נועד לתת לצדדים אפשרות לבחון אם ניתן לצמצם את המחלוקת באמצעות הידברות והסכמה במקום להתחיל מיד בניהול מספר תביעות במקביל.
יחידות הסיוע פועלות לצד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ומשתייכות למשרד הרווחה והביטחון החברתי. הצוותים שלהן כוללים עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים, והם מחויבים לנייטרליות ואינם מייצגים אחד מהצדדים.
מה קורה אחרי שמגישים את הבקשה?
לאחר פתיחת התיק, הצדדים מוזמנים לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע.
המפגשים אינם דיון שבו שופט או דיין מכריעים מי צודק. המטרה היא לקבל תמונה ראשונית של הסכסוך, למסור לצדדים מידע ולבדוק אם קיימת דרך מתאימה להמשך שאינה מחייבת מעבר מיידי להתדיינות משפטית.
לפי משרד הרווחה, ניתן לקיים בין מפגש אחד לארבעה מפגשים במסגרת התהליך. (Gov.il)
במהלך ההליך ניתן לבחון, בהתאם לנסיבות, אפשרויות כמו גישור, ניסיון להגיע להסכמות זמניות או קבועות והמשך הליך מוסכם מחוץ לבית המשפט.
האם חייבים להגיע לפגישות?
ההתייצבות לפגישות מהו״ת שנקבעו במסגרת ההליך אינה רק המלצה.
הזימון מחייב את הצדדים, ואי התייצבות יכולה להשפיע על המשך ההליך. לפי המידע הרשמי של בתי הדין הרבניים, לערכאה קיימות סמכויות שונות במקרה של אי התייצבות, לרבות בעניינים הקשורים להוצאות ולמועדי עיכוב ההליכים.
עם זאת, עצם החובה להשתתף בהליך אינה מחייבת את הצדדים להגיע להסכם.
אם לא נמצאת דרך מוסכמת לפתור את המחלוקת, ניתן להתקדם בהמשך למסלול המשפטי בהתאם למועדים הקבועים בדין.
מהי תקופת עיכוב ההליכים?
אחד הדברים החשובים שמתרחשים עם הגשת הבקשה הוא תחילתה של תקופת עיכוב הליכים.
במהלך התקופה, ככלל, הצדדים אינם יכולים פשוט להגיש את התביעות העיקריות בענייני הסכסוך המשפחתי.
לפי המידע העדכני שמפרסמות הרשויות, תקופת עיכוב ההליכים היא בדרך כלל 60 ימים ממועד הגשת הבקשה. במקרים המתאימים ניתן לקצר או להאריך אותה בהתאם לכללים החלים על ההליך.
המשמעות היא שהגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה רק ״פגישת גישור״. היא מפעילה מסגרת פרוצדורלית עם מועדים שיכולים להיות משמעותיים מאוד להמשך.
האם בזמן הזה אי אפשר לפנות בכלל לערכאה?
לא.
החוק והתקנות מכירים בכך שיש מצבים שבהם לא ניתן להמתין עד לסיום התקופה.
בנסיבות מסוימות ניתן לבקש סעד דחוף או סעד זמני, למשל כאשר עולה צורך בשמירה על מצב קיים, עיכוב יציאה מהארץ או עניין דחוף אחר שהמתנה בו עלולה לגרום נזק ממשי.
האפשרות להגיש בקשה כזאת תלויה בסוג הסעד ובנסיבות. לא כל עניין שהצד עצמו תופס כדחוף עומד בהכרח בתנאים שנקבעו לכך.
מה קורה בפגישות מהו״ת?
אין תוצאה אחת קבועה מראש.
במקרים מסוימים הצדדים מבינים שאין בסיס להמשך הליך מוסכם. במקרים אחרים מתברר שאפשר לצמצם חלק מהמחלוקות, להגיע להסדר זמני או לעבור להליך גישור.
יחידת הסיוע יכולה להיפגש עם הצדדים יחד או לחוד. היא אינה פוסקת במחלוקת ואינה אמורה לבחור צד, אלא לסייע בבחינת האפשרויות להמשך.
אם נוצר בסיס להסכמה רחבה יותר, הצדדים עשויים להגיע בהמשך גם להסכם גירושין שמסדיר את הנושאים הרלוונטיים להם.
כאשר יש ילדים, אחת הסוגיות שעשויות להידון בין ההורים היא אופן חלוקת הזמן והאחריות לאחר הפרידה. הרחבה בנושא נמצאת במדריך על זמני שהות עם ילדים אחרי פרידה.
האם אפשר להגיע להסכם כבר במסגרת התהליך?
כן.
אם הצדדים מצליחים להגיע להסכמות, אין חובה להמשיך לתביעה רק משום שנפתח תיק יישוב סכסוך.
כאשר מושג הסכם מתאים, ניתן במקרים הרלוונטיים לפנות לערכאה מוסמכת ולבקש לתת לו תוקף של פסק דין.
זו אחת ההבחנות החשובות בהליך: פתיחת בקשה ליישוב סכסוך אינה בהכרח תחילתו של מאבק משפטי. בחלק מהמקרים היא דווקא השלב שמונע אותו.
ומה קורה אם לא מגיעים להסכמה?
אם הליך יישוב הסכסוך מסתיים ללא הסכמה, חלוף תקופת עיכוב ההליכים מאפשר להתקדם להגשת תביעות, בכפוף לכללים ולמועדים החלים על הצדדים.
יש כאן פרט פרוצדורלי חשוב במיוחד.
לפי המידע הרשמי, לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים עומדים לרשות הצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך 15 ימים שבהם הוא רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים בדין ולהתייצבות לפגישות, להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לבחירתו.
אם אותו צד אינו מגיש תביעה בתקופה זו, או אינו מגיש תביעה ביחס לחלק מהנושאים, הצד האחר עשוי לקבל אפשרות להגיש את התביעה בעניינים שנותרו.
בגלל המשמעות האפשרית של המועדים ושל בחירת הערכאה, זהו אחד החלקים בהליך שבו חשוב במיוחד שלא להסיק מהסבר כללי מה נכון לעשות במקרה פרטני.
האם תמיד צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
לא בכל הליך משפחתי חלה אותה חובה.
קיימים חריגים ומצבים שבהם ניתן לפתוח הליך ללא בקשה חדשה ליישוב סכסוך. בין הדוגמאות שמופיעות במידע הרשמי נמצאים הליכים מסוימים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, מצבים שבהם אחד הצדדים אינו מתגורר בישראל ומקרים שבהם כבר התקיים הליך יישוב סכסוך קודם והתקיימו התנאים הקבועים בדין.
לכן עצם העובדה שמדובר בעניין משפחתי אינה מספיקה כדי לדעת בוודאות מהו ההליך המקדמי הנדרש.
האם משנה היכן מגישים את הבקשה?
הבקשה יכולה להיות קשורה לבית המשפט לענייני משפחה או לערכאה דתית מוסמכת, בהתאם לעניין ולכללי הדין.
הבחירה אינה פרט טכני בלבד. בישראל קיימים תחומים שבהם שאלת הערכאה המוסמכת עשויה להיות בעלת משמעות להמשך ניהול הסכסוך.
לכן לא כדאי להסיק מאמר אינטרנטי איזו ערכאה מתאימה למקרה מסוים או לאן כדאי לצד מסוים לפנות.
ומה לגבי חיפה והצפון?
גם מי שמתגורר בחיפה, בקריות או במקום אחר בצפון כפוף לאותם עקרונות ארציים של הליך יישוב הסכסוך.
עם זאת, מקום ההגשה ויחידת הסיוע שאליה יופנו הצדדים תלויים בכללי הסמכות המקומית ובערכאה שבה נפתח ההליך.
הרשות השופטת מפרסמת מידע מעודכן בנוגע לאפשרויות ההגשה, לרבות הגשה במזכירות, בדואר ובמקרים המתאימים באמצעות המערכות המקוונות. מומלץ לבדוק את ההנחיות העדכניות בעת ביצוע פעולה בפועל.
כמה זמן אחרי הפגישה האחרונה צריך להחליט?
לפי המידע שמפרסמת הרשות השופטת, בתוך חמישה ימים מסיום פגישת המהו״ת האחרונה הצדדים נדרשים להודיע, באמצעות יחידת הסיוע, אם הם מעוניינים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה או לסיים אותו.
גם אם הצדדים בוחרים לסיים את המפגשים, אין פירוש הדבר בהכרח שניתן באותו יום להגיש כל תביעה. עדיין יש לבדוק את תקופת עיכוב ההליכים ואת המועדים החלים באותו תיק.
ההבדל בין פתיחת ההליך לבין ניהול התביעה
אפשר לחשוב על בקשה ליישוב סכסוך כעל שער הכניסה לחלק גדול מההליכים המשפחתיים, אך לא כעל התביעה עצמה.
בשלב הראשון נפתח תיק יישוב הסכסוך, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע ונבחנת האפשרות להגיע להסכמה.
רק אם אין פתרון מוסכם והתקופות הרלוונטיות חלפו, עשוי להתחיל השלב שבו מוגשות תביעות בנושאים כמו רכוש, מזונות או עניינים הנוגעים לילדים.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד למי שמקבל מסמך שכותרתו ״בקשה ליישוב סכסוך״ וחושב שכבר הוגשה נגדו תביעה מלאה. בדרך כלל מדובר בשלב אחר ומוקדם יותר של התהליך.
מה כדאי להבין כבר בתחילת הדרך?
בקשה ליישוב סכסוך אולי נראית כמו טופס פתיחה פשוט, אך היא יכולה להיות נקודת ההתחלה של תהליך שיש בו מועדים, אפשרויות להסכמה ומשמעויות פרוצדורליות להמשך.
לכן כדאי להבחין בין שלוש שאלות שונות:
- האם במקרה המסוים קיימת חובה לפתוח הליך יישוב סכסוך?
- מה ניתן ומה לא ניתן לעשות בתקופת עיכוב ההליכים?
- מה קורה לאחר שהתקופה מסתיימת אם לא הושגה הסכמה?
התשובות הכלליות נמצאות בחוק ובתקנות, אבל הדרך שבה הן חלות על סכסוך מסוים תלויה בנסיבותיו.
אפשר למצוא מדריכים נוספים בנושא בקטגוריית דיני משפחה במשפטי חיפה.
הבהרה: המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת נסיבות המקרה על ידי בעל מקצוע מתאים. מידע נוסף מופיע בהבהרה המשפטית של משפטי חיפה.
