פרידה בין הורים משנה את מבנה המשפחה, אבל אינה מפסיקה את ההורות. אחת השאלות המרכזיות שצריך להסדיר היא כיצד יתחלק הזמן של הילדים בין שני הבתים וכיצד יתקבלו החלטות הנוגעות לחייהם.
המונח שמופיע כיום יותר ויותר בשיח המשפטי והמקצועי הוא זמני שהות. הכוונה היא לחלוקת הזמנים שבהם הילדים שוהים עם כל אחד מהוריהם לאחר שההורים חיים בנפרד.
זמני שהות הם רק חלק אחד מהתמונה. לצד לוח הימים והשעות קיימות שאלות נוספות כמו קבלת החלטות בנושאי חינוך ובריאות, מקום מגורים, חגים וחופשות, נסיעות לחו״ל והדרך שבה ההורים מתקשרים כאשר נדרש שינוי.
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, ואפוטרופסותם כוללת אחריות לצורכי הילד, לחינוכו, ללימודיו ולעניינים נוספים. החוק קובע גם כי בעניינים הנתונים לאפוטרופסות על שני ההורים לפעול בהסכמה, בכפוף לחריגים הקבועים בו.
מה הם זמני שהות?
זמני שהות קובעים מתי הילדים נמצאים עם כל אחד מהוריהם.
הסדרה כזאת יכולה לכלול, למשל:
- ימי חול
- לינה באמצע השבוע
- סופי שבוע
- חגים
- חופשות מבית הספר
- החופש הגדול
- ימי הולדת
- מועדים משפחתיים
- זמני איסוף והחזרה
- חלוקת נסיעות והסעות
בתי הדין הרבניים מתארים את הסדרת זמני השהות כחלוקת הזמנים שבהם הילדים ישהו עם כל אחד מהוריהם החיים בנפרד, תוך התייחסות ליציבות בחיי הילדים ולטובתם.
אבל בפועל, לוח ימים הוא רק נקודת ההתחלה.
הסדר שעובד בחיי היום יום צריך לתת מענה גם למצבים שבהם ילד חולה, מסגרת חינוכית נסגרת, אחד ההורים נוסע, שעות העבודה משתנות או מתעוררת פעילות שלא הייתה ידועה בזמן שנקבע ההסדר.
זמני שהות, משמורת ואפוטרופסות אינם אותו דבר
שלושת המונחים מופיעים לעיתים באותה שיחה, אבל הם אינם מתארים בדיוק את אותו הדבר.
זמני שהות מתייחסים בעיקר לחלוקת הזמן של הילד בין ההורים.
אפוטרופסות מתייחסת למכלול רחב יותר של זכויות וחובות הוריות, ובהן אחריות לצורכי הילד וקבלת החלטות בעניינים מרכזיים בחייו.
המונח משמורת עדיין מופיע בחקיקה, בפסקי דין ובשירותים רשמיים שונים, אף שבשיח המשפטי והציבורי נעשה שימוש הולך וגובר במונחים שמתמקדים בזמני שהות ובאחריות ההורית.
גם הרשות השופטת עדיין משתמשת במונחים כמו ״משמורת״ ו״הסדרי שהות״ בתיאור סוגי התביעות שניתן להגיש במסגרת סכסוך משפחתי.
לכן כאשר קוראים הסכם, החלטה או מידע ישן באינטרנט, חשוב להבין באיזה מובן נעשה שימוש בכל אחד מהמונחים.
פרידה אינה מבטלת אוטומטית את האפוטרופסות של אחד ההורים
עצם העובדה שהילדים נמצאים יותר זמן בבית אחד אינה אומרת בהכרח שרק אותו הורה מקבל את כל ההחלטות בענייניהם.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. החוק כולל גם עיקרון של שיתוף בין ההורים בעניינים הנתונים לאפוטרופסות.
במילים אחרות, יש להבחין בין השאלה איפה הילד נמצא ביום מסוים לבין השאלה מי מוסמך לקבל החלטה משמעותית עבורו.
הנסיבות יכולות להשתנות ממקרה למקרה, ובמקרים מסוימים בית המשפט עשוי לתת הוראות שונות בנוגע לאפוטרופסות או לאופן קבלת ההחלטות.
איך הורים יכולים לקבוע את זמני השהות?
כאשר ההורים מצליחים להגיע להסכמה, הם יכולים להסדיר את הנושא במסגרת הסכם.
סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר להורים החיים בנפרד להסכים ביניהם על עניינים הנוגעים לאפוטרופסות, להחזקת הקטין ולקשר עם ההורה האחר. הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט, אשר בוחן אם הוא לטובת הקטין.
בפועל, הסדר זמני השהות משולב לעיתים בתוך הסכם גירושין רחב יותר שמסדיר גם רכוש, תשלומים ונושאים נוספים.
כאשר ההורים אינם נשואים או אינם מסדירים את כלל הפרידה במסגרת הסכם גירושין, ניתן להסדיר את ענייני הילדים גם במסגרת הסכם מתאים אחר.
מה קורה אם ההורים לא מצליחים להסכים?
כאשר אין הסכמה, המחלוקת יכולה להגיע להכרעה של הערכאה המוסמכת.
הרשות השופטת מציינת כי לאחר שהניסיון ליישב סכסוך משפחתי מסתיים ללא הסכמה, ניתן להגיש בין היתר תביעות בנושאי אפוטרופסות, משמורת והסדרי שהות עם הילדים.
במקרים רבים, עוד לפני הגשת תביעה נדרש לעבור את ההליך המקדמי שעליו הרחבנו במדריך בקשה ליישוב סכסוך – מה קורה לפני שמגישים תביעה בענייני משפחה.
חשוב במיוחד לא להניח שכל מחלוקת על לוח זמנים מחייבת בהכרח הליך משפטי מלא. לעיתים ניתן להגיע להסכמה במסגרת הליך יישוב הסכסוך, גישור או משא ומתן.
מה בוחנים כאשר אין הסכמה?
העיקרון המרכזי בעניינים הנוגעים לילדים הוא טובת הילד.
החוק קובע כי כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה בנושאים שמוסדרים בסעיף 24, בית המשפט רשאי לקבוע את העניינים הרלוונטיים בהתאם לטובת הקטין.
אין נוסחה אחת של מספר ימים שמתאימה לכל משפחה.
בהתאם לנסיבות עשויים להיות רלוונטיים, בין היתר:
- גיל הילדים
- צורכי הילדים
- הקשר עם כל אחד מההורים
- שגרת החיים שהייתה קיימת
- מקום המגורים של כל הורה
- המרחק ממסגרות החינוך
- שעות העבודה
- יכולת ההורים לשתף פעולה
- צרכים רפואיים או טיפוליים
- נסיבות משפחתיות מיוחדות
כאשר נדרשת הכרעה מקצועית מורכבת, בתי המשפט יכולים להיעזר גם בגורמים מקצועיים. משרד הרווחה מחזיק, בין היתר, רשימות מומחים למתן חוות דעת בנושאים כמו משמורת וזמני שהות כאשר בית המשפט דורש זאת.
האם זמני שהות חייבים להיות שווים?
לא.
עצם השימוש במונח ״זמני שהות״ אינו אומר שהחלוקה חייבת להיות 50-50.
יש משפחות שבהן חלוקת הזמן קרובה לשוויונית, ויש משפחות שבהן הילדים נמצאים יותר אצל אחד ההורים.
המבנה שמתאים למשפחה אחת אינו בהכרח מתאים למשפחה אחרת.
השאלה אינה רק כמה לילות מופיעים בטבלה, אלא האם ההסדר מתאים לצורכי הילדים ולמציאות שבה המשפחה מתנהלת.
מה המשמעות של ״אחריות הורית משותפת״?
המונח ״אחריות הורית משותפת״ נפוץ בשיח סביב פרידה וגירושין, אבל לעיתים משתמשים בו בצורה רחבה ולא מדויקת.
העובדה ששני ההורים ממשיכים להיות מעורבים בחיי הילד אינה מחייבת בהכרח חלוקה שווה לחלוטין של הזמן.
אפשר, למשל, ששני ההורים יהיו מעורבים בהחלטות משמעותיות בענייני הילד בעוד זמני השהות ביניהם אינם זהים.
לכן כאשר המונח מופיע בהסכם או בהחלטה, חשוב לבחון מה נקבע בפועל ולא להסתפק בכותרת.
אילו נושאים כדאי להסדיר מעבר לחלוקת הימים?
לוח שבועי בסיסי יכול להיות ברור מאוד ועדיין להשאיר עשרות שאלות פתוחות.
הסדרה מעשית עשויה להתייחס גם לנושאים כמו:
איסוף והחזרה
מי אוסף את הילדים?
מאיפה?
באיזו שעה?
מה קורה אם יש איחור?
חגים
האם החגים מתחלפים משנה לשנה?
מה נחשב תחילת החג וסופו?
כיצד מתחלקים חגים ארוכים?
חופשות
האם כל הורה יכול לצאת לחופשה עם הילדים?
כמה זמן מראש צריך להודיע?
כיצד מתחלק החופש הגדול?
נסיעות לחו״ל
האם נדרשת הודעה מראש?
כיצד מועברים פרטי הטיסה והשהייה?
מי מחזיק בדרכון?
בהקשרים מסוימים עשויות להתעורר גם שאלות משפטיות נוספות, ולכן אין להסיק מהסדר כללי כיצד יש לפעול במקרה פרטני.
חינוך
מי מקבל הודעות מבית הספר?
מי משתתף באסיפות הורים?
כיצד מתקבלות החלטות לגבי שינוי מסגרת חינוכית?
בריאות
כיצד מעדכנים את ההורה האחר במקרה של טיפול רפואי?
מי מלווה לבדיקות?
מה קורה כאשר נדרשת החלטה רפואית שאינה שגרתית?
פעילויות וחוגים
מי בוחר?
מי משלם?
האם ניתן לקבוע פעילות שחלה בזמן השהות של ההורה האחר?
אלה אולי נשמעות כמו שאלות תפעוליות, אבל דווקא בהן מתעוררות לא מעט מחלוקות אחרי שההסדר כבר נכנס לתוקף.
ומה קורה כשהילד חולה?
זה אחד המצבים שהסדר כללי של ״יום אצל אמא, יום אצל אבא״ אינו תמיד פותר.
יכולות להתעורר שאלות כמו:
- האם הילד עובר לבית השני כשהוא חולה
- מי נשאר איתו בבית
- מי לוקח אותו לרופא
- כיצד מועבר מידע רפואי
- מה קורה אם מחלה נמשכת כמה ימים
אין תשובה אחת שמתאימה לכל המשפחות.
כאשר ההורים מסוגלים לקבוע מראש עקרונות ברורים ולהשאיר גם מרחב סביר לשינויים, קל יותר להתמודד עם מצבים שלא מופיעים בדיוק בלוח.
האם ילדים יכולים להחליט בעצמם איפה להיות?
אין גיל אחד שבו ילד פשוט מקבל לבדו סמכות לקבוע את הסדר זמני השהות.
עם זאת, ככל שהילדים גדלים, לרצונות שלהם ולמציאות חייהם עשויה להיות משמעות במסגרת התמונה הכוללת.
המשקל שיינתן לעמדתו של ילד תלוי בין היתר בגילו, בבגרותו, בנסיבות ובדרך שבה העמדה נבחנת.
לכן המשפט ״מגיל מסוים הילד בוחר״ הוא פישוט שאינו משקף לבדו את הדרך שבה נבחנים ענייני ילדים.
איך משפיע המרחק בין בתי ההורים?
מרחק גיאוגרפי יכול להפוך הסדר שנראה מצוין על הנייר לקשה מאוד לביצוע.
כאשר בתי ההורים נמצאים באותה עיר או באזור סמוך, קל יותר לעיתים לשמור על אותה מסגרת חינוכית ועל זמני נסיעה קצרים.
כאשר אחד ההורים מתגורר רחוק יותר, צריך להביא בחשבון:
- זמן נסיעה למסגרת החינוכית
- שעות ההתעוררות של הילדים
- הסעות
- חברים ופעילויות
- שגרת אחר הצהריים
- יכולת לקיים לינה באמצע השבוע
לכן מספר הלינות אינו המדד היחיד. גם האופן שבו כל חלופה משפיעה על שגרת הילדים חשוב.
זמני שהות בחיפה והצפון
הדין העוסק בזמני שהות הוא ארצי, ואין מערכת משפטית נפרדת לחיפה או לצפון.
עם זאת, להקשר המקומי יכולה להיות משמעות מעשית.
משפחה שבה הורה אחד מתגורר בחיפה והשני בקריות נמצאת במצב שונה ממשפחה שבה אחד ההורים מתגורר בחיפה והשני בגליל העליון.
מרחקים, מסגרות חינוך, זמני נסיעה ומיקום מקום העבודה יכולים להשפיע על השאלה כיצד הסדר מסוים יעבוד ביום יום.
במקרה של הליך משפטי, גם שאלת הערכאה והמקום שבו מתנהל ההליך נקבעת לפי כללי סמכות ולא רק לפי המקום שהורה מסוים מעדיף.
מה קורה אם אחד ההורים רוצה לעבור דירה?
מעבר דירה יכול להשפיע ישירות על זמני השהות, במיוחד כאשר מדובר במעבר שמגדיל משמעותית את המרחק מההורה האחר או ממסגרת החינוך.
מצבים כאלה עשויים לעורר שאלות רחבות יותר מאשר שינוי כתובת בלבד.
למשל:
- האם ניתן לשמור על לוח השהות הקיים
- כיצד הילדים מגיעים למסגרת
- מי אחראי להסעות
- האם נדרש שינוי בבית הספר
- כיצד מושפע הקשר השוטף עם ההורה האחר
המשמעות המשפטית של מעבר מסוים תלויה בנסיבות, ולכן לא נכון להסיק כלל גורף שלפיו כל מעבר מותר או שכל מעבר מחייב אישור באותה דרך.
האם אפשר לשנות זמני שהות שכבר נקבעו?
החיים משתנים.
ילד שמתחיל כיתה א׳ אינו מנהל אותה שגרה כמו נער בתיכון. גם הורים יכולים להחליף עבודה, לעבור מקום מגורים או להתמודד עם נסיבות חדשות.
אם שני ההורים מסכימים לשינוי, ניתן לבחון כיצד לעגן אותו בצורה מתאימה.
כאשר אין הסכמה והשינוי משמעותי, ייתכן שהמחלוקת תצריך הליך מתאים.
חשוב במיוחד להבחין בין שינוי נקודתי שנעשה בהסכמה, כמו החלפת סוף שבוע מסוים, לבין שינוי קבוע של ההסדר שנקבע בהסכם או בהחלטה שיפוטית.
ומה אם אחד ההורים אינו מקיים את ההסדר?
הפרה של זמני שהות יכולה להופיע בצורות שונות:
- איחורים קבועים
- ביטולים חוזרים
- אי החזרת הילדים
- מניעת מפגשים
- שינוי חד צדדי של הלוח
לא לכל מקרה יש אותה משמעות ולא כל תקלה חד פעמית הופכת מיד לסוגיה משפטית.
כאשר מדובר בדפוס מתמשך או במחלוקת שלא ניתן לפתור בין ההורים, עשוי להתעורר צורך לבחון את ההסדר ואת דרך אכיפתו במסגרת המתאימה.
מתי נכנסת לתמונה יחידת הסיוע?
יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין פועלות במקרים של סכסוכים משפחתיים ומורכבות מאנשי מקצוע מתחומי הטיפול והמשפט.
כאשר מוגשת בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים עשויים להיפגש עם יחידת הסיוע במסגרת פגישות מהו״ת.
במקום שבו קיימת מחלוקת על ילדים, מטרת השלב אינה להכריע מי מההורים ״ניצח״ אלא לבדוק אם ניתן לצמצם את הסכסוך ולהגיע להסכמות לפני ניהול הליך מלא.
למה חשוב שהסדר יהיה ברור אבל לא קשיח מדי?
יש מתח טבעי בין שני צרכים.
מצד אחד, הילדים וההורים צריכים ודאות: לדעת מראש איפה נמצאים, מי אוסף ומתי מתחלפים.
מצד שני, החיים אינם מתנהלים תמיד לפי לוח מושלם.
הסדר עמום מדי יכול ליצור ויכוחים בכל שבוע.
הסדר קשיח מדי, שאינו מאפשר אפילו שינוי סביר בהסכמה, יכול להפוך כל אירוע בלתי צפוי לבעיה.
המטרה המעשית היא בדרך כלל ליצור מסגרת ברורה מספיק כדי למנוע אי הבנות, ובו בזמן להגדיר כיצד ניתן לבצע שינויים כאשר שני ההורים מסכימים.
שאלות שכדאי לבדוק כשקוראים הסדר זמני שהות
במקום להסתכל רק על מספר הימים, כדאי לקרוא את ההסדר ולשאול:
- האם ברור מתי מתחיל ומסתיים כל זמן שהות?
- מי אחראי לאיסוף ולהחזרה?
- מה קורה בחגים ובחופשות?
- כיצד מתמודדים עם מחלה או אירוע חריג?
- כיצד מודיעים על שינוי?
- מה קורה כשהילדים גדלים והשגרה שלהם משתנה?
- האם ההסדר מתייחס למרחקים ולמסגרות החינוך?
- האם ברור אילו החלטות מתקבלות במשותף?
השאלות האלה אינן יוצרות הסדר משפטי בפני עצמן, אבל הן עוזרות להבין אם המסמך נותן מענה גם לחיי היום יום ולא רק לכותרת של ״זמני שהות״.
בסופו של דבר מדובר בשגרת החיים של הילדים
דיונים על זמני שהות יכולים להפוך במהירות לשיחה על מספר ימים, לילות ואחוזים.
אבל מבחינת הילדים, המשמעות היא הרבה יותר קונקרטית: איפה הם מתעוררים בבוקר, מי לוקח אותם לבית הספר, איפה נמצאים החפצים שלהם, מתי הם פוגשים כל הורה ועד כמה החיים שלהם צפויים ויציבים.
לכן יש ערך בהסתכלות על ההסדר לא רק כמסמך משפטי, אלא כמערכת שאמורה לעבוד שבוע אחרי שבוע.
לקריאה נוספת בנושא ניתן לעבור לקטגוריית דיני משפחה במשפטי חיפה.
הבהרה: המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת נסיבות המקרה על ידי בעל מקצוע מתאים. מידע נוסף מופיע בהבהרה המשפטית של משפטי חיפה.
