הסכם גירושין נועד להסדיר את החיים שאחרי הפרידה בצורה ברורה ככל האפשר. במקום להשאיר כל מחלוקת להליך נפרד, בני הזוג יכולים לנסות להגיע להסכמות בנושאים כמו רכוש, מגורים, ילדים, תשלומים והמשך ההתנהלות ביניהם.
ההסכם אינו רק מסמך שמצהיר על רצון להתגרש. במקרים רבים הוא קובע זכויות וחובות שיכולות ללוות את הצדדים במשך שנים.
כאשר מוגש הסכם גירושין לאישור בבית המשפט לענייני משפחה, האישור מעניק לו תוקף של פסק דין. גם בתי הדין הרבניים מאפשרים לבני זוג להגיש הסכם חתום לאישור במסגרת גירושין בהסכמה.
מה בעצם כולל הסכם גירושין?
אין נוסח אחד שמתאים לכל זוג.
התוכן משתנה לפי השאלות שצריך להסדיר: האם יש ילדים, האם קיימת דירה משותפת, אילו נכסים והתחייבויות קיימים, האם אחד הצדדים נשאר להתגורר בנכס מסוים ומהי הדרך שבה בני הזוג רוצים לנהל את הפרידה.
בדרך כלל ניתן לראות בהסכם מספר קבוצות מרכזיות של נושאים:
- עצם ההסכמה להתגרש והמשך ההליך
- חלוקת רכוש וחובות
- דירת המגורים
- חשבונות, חסכונות וזכויות כספיות
- נושאים הקשורים לילדים
- זמני שהות
- מזונות ותשלומים אחרים
- מנגנונים לביצוע ההסכם
- דרך לטיפול במחלוקות עתידיות
חוברת המידע של בתי הדין הרבניים מציינת במפורש כי הסכמי גירושין יכולים לכלול בין היתר חלוקת רכוש ונושאים הקשורים לטיפול בילדים ולהסדרי השהות.
הסכם כזה משתייך למכלול הרחב יותר של דיני משפחה, ולכן חשוב להבין שלא כל סעיף עומד בפני עצמו. החלטה שנראית רכושית בלבד יכולה להשפיע גם על מגורים, תשלומים או הילדים.
חלוקת רכוש – לא רק מי מקבל מה
אחד החלקים המרכזיים בהסכם הוא בדרך כלל הסדרת הרכוש.
כאשר לבני הזוג יש נכסים משותפים, ההסכם יכול לקבוע כיצד הם יחולקו ומה יקרה בפועל לאחר החתימה.
הדבר עשוי לכלול:
- דירת מגורים
- נכסי מקרקעין נוספים
- כלי רכב
- חשבונות בנק
- חסכונות
- השקעות
- זכויות סוציאליות
- זכויות פנסיוניות
- עסקים או מניות
- חפצים בעלי ערך
- הלוואות וחובות
הסכמה כללית כמו ״הדירה תעבור לצד אחד״ אינה תמיד מספיקה מבחינה מעשית.
בדרך כלל צריך לחשוב גם על השאלות שמגיעות אחריה: מתי תתבצע ההעברה, מה קורה למשכנתה, מי נושא בתשלומים בתקופת הביניים, האם נדרש תשלום איזון ומה קורה אם הבנק או גוף אחר אינם מאשרים את הפעולה כפי שתוכננה.
דירת המגורים דורשת לעיתים סעיפים מפורטים במיוחד
כאשר קיימת דירה משותפת, היא עשויה להיות גם הנכס בעל הערך הגבוה ביותר וגם המקום שבו אחד מבני הזוג או הילדים ממשיכים להתגורר.
לכן ההסכם עשוי להסדיר, למשל:
- האם הדירה תימכר
- מתי היא תוצע למכירה
- כיצד ייבחר מתווך
- כיצד ייקבע מחיר
- כיצד יחולקו הוצאות עד המכירה
- מה קורה עם המשכנתה
- האם אחד הצדדים רוכש את חלקו של האחר
- מועד פינוי
- חלוקת התמורה
ככל שהמנגנון ברור יותר, כך קטן הצורך לפרש בעתיד מה הצדדים התכוונו לעשות.
חשבונות, חסכונות וזכויות שלא רואים מיד
לא כל הנכסים נמצאים בחשבון העובר ושב.
לעיתים צריך לתת בהסכם מקום גם לזכויות שנצברו לאורך שנים, כגון קרנות, קופות, זכויות פנסיוניות או נכסים פיננסיים אחרים.
החשיבות היא לא רק ברישום שהזכויות יחולקו, אלא גם בהבנה כיצד מבצעים את החלוקה בפועל ומי נדרש לבצע איזו פעולה.
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הסכם ממון המסדיר את היחסים הממוניים בין בני זוג טעון, ככלל, אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך. לפני מתן האישור נדרשת הערכאה להשתכנע שההסכם נעשה בהסכמה חופשית וכי בני הזוג מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו.
ומה לגבי חובות?
הסכם גירושין אינו עוסק רק בנכסים חיוביים.
אם קיימים חובות, כדאי שההסכם יתייחס גם אליהם.
לדוגמה:
- יתרת משכנתה
- הלוואות בנקאיות
- הלוואות פרטיות
- חובות בכרטיסי אשראי
- התחייבויות של עסק
- ערבויות
- חובות משותפים לצדדים שלישיים
חשוב לזכור שהסכמה פנימית בין בני הזוג אינה בהכרח משנה באופן אוטומטי את זכויותיו של בנק, נושה או גוף חיצוני שאינו צד להסכם.
לכן יש הבדל בין השאלה מי אמור לשאת בחוב לפי ההסכם לבין השאלה מי רשום כלפי הגוף החיצוני כחייב או ערב.
ילדים – ההסכם צריך לעבוד גם ביום רגיל
כאשר לבני הזוג יש ילדים, ההסכם נדרש בדרך כלל להסדיר את ההתנהלות ההורית לאחר הפרידה.
זהו חלק שבו ניסוח מעשי חשוב לא פחות מהניסוח המשפטי.
בין הנושאים שעשויים להופיע:
- מקום מגורי הילדים
- חלוקת זמני השהות
- סופי שבוע
- חגים וחופשות
- איסוף והחזרה
- נסיעות לחו״ל
- החלטות בנושאי חינוך
- החלטות רפואיות
- הוצאות שוטפות וחריגות
- מנגנון לקבלת החלטות
- תקשורת בין ההורים
החוק מאפשר להורים שחיים בנפרד להגיע להסכמה בנוגע לאופן מימוש האפוטרופסות, להחזקת הקטין ולקשר עם ההורה האחר. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, והאישור ניתן לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם הוא לטובת הקטין.
הרחבה על אחד המרכיבים המרכזיים האלה נמצאת במדריך שלנו על זמני שהות עם ילדים אחרי פרידה.
זמני שהות – כדאי לחשוב מעבר ל״אמצע שבוע וסוף שבוע״
זמני שהות יכולים להיראות פשוטים על הנייר, אבל חיי היום יום כוללים הרבה יותר מלוח שבועי בסיסי.
הורים יכולים להידרש לשאלות כמו:
- מה קורה בחגים
- כיצד מתחלקות חופשות
- מה עושים ביום הולדת
- מי אוסף ממסגרת חינוכית
- מה קורה כאשר ילד חולה
- כיצד מתמודדים עם שינוי בשעות עבודה
- מי אחראי להסעות לחוגים
- כמה זמן מראש מודיעים על שינוי
אין צורך שכל הסכם יחזה כל אירוע אפשרי, אבל ניסוח כללי מדי עלול להשאיר את השאלות המעשיות פתוחות.
מזונות והוצאות ילדים
כאשר יש ילדים, ההסכם עשוי להתייחס גם למנגנון הכלכלי ביניהם.
בין היתר ניתן להסדיר:
- תשלום חודשי, אם נקבע
- מועד התשלום
- הצמדה, אם נקבעת
- הוצאות חינוך
- הוצאות רפואיות
- חוגים
- קייטנות
- שיעורים פרטיים
- הוצאות חריגות
- דרך העברת קבלות
- מועד להחזר הוצאות
הנקודה החשובה היא לא רק המספר שנכתב בהסכם, אלא גם הדרך שבה הצדדים אמורים לפעול כאשר מתעוררת הוצאה שלא תוכננה מראש.
האם צריך להסדיר גם את הגט?
כן, אבל חשוב להבחין בין אישור הסכם הגירושין לבין הליך הגירושין עצמו.
לגבי בני זוג יהודים בישראל, אישור של הסכם בבית המשפט לענייני משפחה אינו כשלעצמו סידור הגט. בתי הדין הרבניים מסבירים כי גם כאשר קיים הסכם שכבר אושר בבית המשפט, יש להגיש בקשה משותפת לגירושין ולהמשיך להליך סידור הגט בבית הדין.
לכן עצם קבלת תוקף של פסק דין להסכם אינה בהכרח אומרת שהנישואין עצמם כבר הסתיימו.
האם אפשר לאשר הסכם בבית המשפט לענייני משפחה?
כן.
הרשות השופטת מפעילה הליך ייעודי שבאמצעותו בני זוג שחתמו על הסכם גירושין בהסכמה יכולים לבקש את אישורו בבית המשפט לענייני משפחה.
אישור בית המשפט מקנה להסכם תוקף של פסק דין.
כאשר אין בין בני הזוג תיק משפחה אחר שמתנהל, הסמכות המקומית נקבעת לפי כללים הקשורים למקום המגורים המשותף או האחרון ולמקום מגורי הצדדים. אם כבר מתנהל הליך נוסף, עשויה להיות משמעות לערכאה שבה מתנהל אותו תיק.
האם אפשר לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני?
במקרים הרלוונטיים כן.
בתי הדין הרבניים מאפשרים לבני זוג שיש בידיהם הסכם חתום שטרם קיבל אישור שיפוטי להגיש בקשה לאישורו בבית הדין במסגרת גירושין בהסכמה.
בחירת הערכאה אינה עניין שכדאי להסיק ממנו כלל גורף מתוך מאמר. כאשר קיימים הליכים אחרים או שאלות של סמכות, התמונה יכולה להיות מורכבת יותר.
מה בודקים כאשר מאשרים את ההסכם?
אישור שיפוטי אינו אמור להיות פעולה טכנית בלבד.
ביחס להסכמים ממוניים, חוק יחסי ממון מחייב את בית המשפט או בית הדין להשתכנע שבני הזוג התקשרו בהסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו.
כאשר ההסכם כולל עניינים הנוגעים לילדים, קיימת גם התייחסות נפרדת לטובת הקטין במסגרת הדין.
לכן העובדה ששני הצדדים חתמו אינה בהכרח סוף התהליך.
למה לא כדאי להשאיר מנגנונים עמומים?
חלק מהמחלוקות שנוצרות אחרי גירושין אינן נובעות מכך שהצדדים לא הסכימו בזמן החתימה, אלא מכך שהם לא הגדירו כיצד ההסכמה אמורה להתבצע.
לדוגמה, יש הבדל בין:
״הדירה תימכר״
לבין הסדרה שמגדירה מי מטפל במכירה, מתי מתחילים, כיצד נקבע המחיר ומה קורה אם אין קונה.
אותו עיקרון יכול לחול גם על תשלומים, זמני שהות, הוצאות ילדים והעברת מסמכים.
הסכם טוב מבחינה מעשית צריך לא רק לתאר את התוצאה הרצויה, אלא גם לנסות להסביר כיצד מגיעים אליה.
מה קורה אם רוצים לשנות את ההסכם בעתיד?
שינוי הסכם לאחר שאושר אינו בהכרח מתבצע באמצעות כתיבת מסמך פרטי חדש והנחתו במגירה.
בתי הדין הרבניים מציינים כי כאשר מבקשים לשנות או לתקן הסכם גירושין שכבר קיבל תוקף בבית הדין, השינוי צריך להיות בכתב ולהיות מובא לאישור הערכאה שאישרה את ההסכם המקורי כדי לקבל תוקף משפטי. כאשר אין הסכמה בין הצדדים, עשוי להידרש הליך אחר בהתאם לנסיבות.
הכלל המעשי הוא שכדאי להתייחס להסכם המאושר כמסמך בעל משמעות ארוכת טווח, ולא כטיוטה שניתן לשנות באופן חד צדדי בכל עת.
הסכם גירושין ויישוב סכסוך – איך הם מתחברים?
לא כל זוג שמגיע להסכם עבר קודם הליך משפטי מלא.
חלק מהזוגות מגיעים להסכמות בעצמם, באמצעות גישור או בסיוע בעלי מקצוע.
אחרים מתחילים דווקא באמצעות בקשה ליישוב סכסוך, ובמהלך התקופה המקדימה מצליחים לצמצם מחלוקות או להגיע להסכם כולל.
אם מושג הסכם, ניתן במקרים המתאימים לפנות לאישורו במקום להמשיך לניהול תביעות בכל אחד מהנושאים שבמחלוקת.
אילו פרטים כדאי לזהות לפני שמתחילים לנסח?
עוד לפני שנכנסים לניסוח משפטי, יש ערך ביצירת תמונה מסודרת של הנושאים שעליהם נדרשת החלטה.
לדוגמה:
- אילו נכסים קיימים
- אילו חובות קיימים
- אילו חשבונות וזכויות רשומים על שם כל צד
- מה יקרה לדירת המגורים
- כיצד ייראו זמני השהות
- אילו הוצאות ילדים קיימות בפועל
- אילו פעולות דורשות שיתוף פעולה גם לאחר הפרידה
- האם קיימים מועדים שצריך לעמוד בהם
המטרה אינה לייצר ״רשימת סעיפים אוניברסלית״, אלא לצמצם את הסיכון שנושא מהותי פשוט יישכח.
הסכם קצר אינו בהכרח הסכם פשוט
מספר העמודים אינו מדד לאיכות ההסכם.
יש זוגות שמצבם פשוט יחסית ויש מעט נושאים להסדיר, ולעומתם זוגות שיש להם נכסים, עסקים, ילדים או התחייבויות שמצריכים מנגנונים מורכבים יותר.
מה שחשוב הוא שההסכם יתאים למציאות של הצדדים ושיהיה ברור מספיק כדי להבין מה כל אחד מהם נדרש לעשות.
לפני החתימה – שלוש שאלות שכדאי לעצור עליהן
לפני שמגיעים לשלב האישור, כדאי להבין שלוש שכבות שונות של ההסכם:
מה הוסכם?
למשל מי מקבל נכס או כיצד מתחלק הזמן עם הילדים.
איך ההסכמה מתבצעת?
מי פועל, עד איזה מועד, מי נושא בהוצאות ומה קורה אם נדרשת פעולה של צד שלישי.
מה קורה אם משהו משתבש?
למשל אם נכס אינו נמכר, תשלום אינו מתבצע או שההורים אינם מצליחים להסכים על הוצאה מסוימת.
דווקא השכבה השלישית היא לעיתים זו שחוסכת מחלוקת מאוחרת.
המטרה היא לייצר מסגרת שאפשר לחיות איתה
הסכם גירושין נחתם בתקופה שבה היחסים בין הצדדים עשויים להיות טעונים, אבל הוא מיועד לשנים שאחרי אותה תקופה.
לכן כדאי לקרוא אותו לא רק כפתרון לסכסוך הקיים, אלא גם כמסמך תפעולי:
האם ברור מה קורה בעוד חודש? בעוד שנה? בחופש הגדול הבא? כאשר צריך למכור נכס? כאשר מתעוררת הוצאה שלא נצפתה?
ככל שהמסמך נותן תשובות ברורות יותר לנושאים המרכזיים, כך הוא יכול להפחית את הצורך לחזור שוב ושוב למחלוקות שכבר היה אפשר להסדיר.
לקריאה נוספת ניתן לעבור לקטגוריית דיני משפחה במשפטי חיפה.
הבהרה: המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת נסיבות המקרה על ידי בעל מקצוע מתאים. מידע נוסף מופיע בהבהרה המשפטית של משפטי חיפה.
