ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד יתקבלו החלטות עבורו בעתיד, אם יגיע מצב שבו לא יהיה מסוגל להבין או לטפל בעצמו בעניינים שהוגדרו במסמך.
הייחוד שלו נמצא דווקא במועד שבו עורכים אותו: כאשר האדם עדיין מסוגל להבין, לבחור ולקבל החלטות בעצמו.
האדם שעורך את המסמך נקרא ״הממנה״, והאדם או האנשים שהוא בוחר לפעול בשמו בעתיד נקראים ״מיופי כוח״.
לפי האפוטרופוס הכללי, כל אדם בגיר שמבין את משמעות ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו יכול לקבוע באמצעותו מי יטפל בעתיד בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים, כולם או חלקם.
למה בכלל קיים ייפוי כוח מתמשך?
אדם יכול לנהל את חייו באופן עצמאי במשך עשרות שנים, אך נסיבות החיים אינן תמיד צפויות.
פגיעה ביכולת לקבל החלטות יכולה להתרחש בעקבות מחלה, תאונה, הידרדרות קוגניטיבית או מצב אחר שמשפיע על יכולת האדם להבין ולטפל בענייניו.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לקבל חלק מההחלטות החשובות לפני שמצב כזה מתרחש.
במקום להמתין למצב שבו בני המשפחה יצטרכו להתמודד עם השאלה מי מוסמך לפעול וכיצד, הממנה יכול לקבוע מראש:
- מי יהיה מוסמך לפעול בשמו
- באילו תחומים
- אילו סמכויות יהיו למיופה הכוח
- האם יהיו כמה מיופי כוח
- כיצד הם יפעלו ביניהם
- אילו הנחיות הם יצטרכו להביא בחשבון
- מי יקבל מידע על פעולות מסוימות
- באילו תנאים ייכנס ייפוי הכוח לתוקף
מדובר באחד הנושאים המרכזיים בתחום ירושה וצוואות במשפטי חיפה, אף שחשוב להבחין בינו לבין מסמכים שנועדו לפעול לאחר פטירת האדם.
ייפוי כוח מתמשך אינו צוואה
זה אחד ההבדלים החשובים ביותר להבין.
צוואה עוסקת בעיקר באופן שבו יחולק עיזבונו של אדם לאחר מותו.
ייפוי כוח מתמשך מיועד לתקופה שבה האדם עדיין בחיים, אך אינו מסוגל עוד להבין או לטפל בעצמו בעניינים שלגביהם ניתן ייפוי הכוח.
לכן מדובר בשני כלים שונים.
לדוגמה, אדם יכול לקבוע בצוואה מי יקבל את דירתו לאחר מותו, ובייפוי כוח מתמשך לקבוע מי יוכל לטפל באותה דירה, בתשלומים ובענייניו הכספיים אם בעודו בחיים הוא כבר לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.
לאחר פטירה נכנסים לתמונה דיני הירושה והצורך האפשרי בצו ירושה או צו קיום צוואה.
מי יכול לערוך ייפוי כוח מתמשך?
העיקרון המרכזי הוא שהממנה צריך להיות בגיר ולהבין את משמעות המסמך בזמן עריכתו.
כלומר, ייפוי כוח מתמשך אינו מסמך שמישהו אחר מחליט לערוך עבור אדם לאחר שכבר איבד את היכולת להבין במה מדובר.
משרד המשפטים מגדיר אותו ככלי שבו אדם בוחר מרצונו, כאשר הוא עדיין מבין ומסוגל לקבל החלטות, מי יטפל בענייניו בעתיד אם מצבו ישתנה.
זו גם הסיבה שלא נכון לחשוב עליו כמסמך שמיועד רק למי שכבר נמצא במצב רפואי קשה.
העיקרון שלו הוא תכנון מראש.
לא חייבים להיות מבוגרים כדי לחשוב על המסמך
ייפוי כוח מתמשך מזוהה לעיתים בעיקר עם הגיל השלישי, אך החוק אינו מגביל אותו לאנשים מבוגרים.
כל אדם בגיר שעומד בתנאים יכול לערוך אותו.
יש מי שמתחילים לחשוב עליו בעקבות:
- התבגרות
- שינוי במצב הבריאותי
- היסטוריה משפחתית של מחלות מסוימות
- בעלות על נכסים
- ניהול עסק
- משפחה מורכבת
- רצון להסדיר מראש מי יקבל החלטות במקרה בלתי צפוי
אין גיל אחד שבו ״צריך״ לערוך ייפוי כוח מתמשך.
השאלה היא האם אדם רוצה לקבוע מראש מנגנון למצב שבו בעתיד לא יוכל לקבל החלטות בעצמו.
אילו עניינים אפשר לכלול?
ייפוי כוח מתמשך יכול להתייחס לשלושה תחומים מרכזיים:
עניינים אישיים
עניינים הקשורים לחיי היום יום ולרווחתו האישית של האדם.
לדוגמה:
- מקום מגורים
- שגרת החיים
- צרכים אישיים
- פעילות ופנאי
- קשרים חברתיים
- התאמת סביבת המגורים
משרד המשפטים מתאר עניינים אישיים ככאלה שנוגעים בין היתר לרווחתו האישית של הממנה, למקום מגוריו ולשגרת חייו.
עניינים רפואיים
ניתן להסמיך מיופה כוח גם בעניינים בריאותיים.
אלה יכולים לכלול, בהתאם להיקף ההסמכה:
- טיפול בצרכים רפואיים
- קביעת תורים ובדיקות
- קבלת מידע רפואי
- קבלת החלטות רפואיות בעניינים שבהם ניתנה הסמכות
ניתן לכלול עניינים רפואיים בתוך ייפוי כוח מתמשך רחב יותר, וקיים גם מסלול לעריכת ייפוי כוח המתייחס לעניינים רפואיים בלבד.
עניינים רכושיים
החלק הרכושי יכול להתייחס לנכסים, לכספים ולהתחייבויות של הממנה.
לדוגמה:
- חשבונות בנק
- תשלומים
- נכסים
- השקעות
- התחייבויות כספיות
- טיפול שוטף בענייני רכוש
האפוטרופוס הכללי מגדיר עניינים רכושיים כטיפול בנכסים, בכספים ובהתחייבויותיו של האדם.
האם חייבים לתת למיופה הכוח סמכות בכל התחומים?
לא.
הממנה יכול לבחור לתת ייפוי כוח לכל העניינים או רק לחלק מהם.
אפשר למשל לבחור אדם אחד לעניינים רכושיים ואדם אחר לעניינים אישיים או רפואיים, או להסמיך אדם אחד למכלול העניינים.
אפשר גם להגביל את ייפוי הכוח לעניינים מסוימים.
הבחירה צריכה להופיע במסמך עצמו ולהגדיר את היקף הסמכות של כל מיופה כוח.
איך בוחרים מיופה כוח?
ייפוי כוח מתמשך מבוסס במידה רבה על אמון.
משרד המשפטים מציין כי הממנה יכול לבחור מיופה כוח בגלל יחסי אמון וקרבה, למשל בן זוג או בן משפחה, או בשל ניסיון ומומחיות מקצועית.
אבל קרבה משפחתית אינה לבדה תשובה לשאלה מי מתאים לתפקיד.
כדאי להבין מה התפקיד עשוי לכלול בפועל.
מיופה כוח לעניינים רכושיים, למשל, עשוי להידרש לטפל בחשבונות, במסמכים, בנכסים ובהתחייבויות לאורך זמן.
מיופה כוח לעניינים אישיים עשוי להתמודד עם החלטות שמשפיעות ישירות על חיי היום יום של הממנה.
לכן הבחירה אינה בהכרח ״מי הכי קרוב אליי״ אלא גם מי מסוגל ומוכן לשאת באחריות שניתנת לו.
האם צריך לקבל את הסכמת מיופה הכוח?
כן.
אי אפשר למנות אדם לתפקיד בלי ידיעתו.
במסגרת עריכת ייפוי הכוח נדרשת גם הסכמתו של מיופה הכוח, והוא חותם על המסמך כחלק מההליך.
זו הזדמנות חשובה לוודא שהאדם שנבחר מבין מה הממנה מבקש ממנו ומה עשוי להידרש ממנו בעתיד.
אפשר למנות יותר מאדם אחד
הממנה אינו מוגבל בהכרח למיופה כוח יחיד.
אפשר לקבוע:
- מיופה כוח אחד
- מספר מיופי כוח
- מיופה כוח חלופי
כאשר ממנים כמה אנשים, צריך להגדיר כיצד הם פועלים.
למשל, ניתן לקבוע שהם יידרשו לפעול יחד בעניינים מסוימים, או שבמצבים אחרים כל אחד מהם יוכל לפעול בנפרד.
ניתן גם לחלק תחומי אחריות.
משרד המשפטים מדגיש כי כאשר ממונים מספר מיופי כוח יש לקבוע את אופן פעולתם ואת היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד.
למה בכלל למנות מיופה כוח חלופי?
המסמך עשוי להיות מופקד במשך שנים לפני שיהיה צורך להשתמש בו.
בזמן הזה הרבה דברים יכולים להשתנות.
מיופה הכוח הראשון יכול:
- שלא להיות מסוגל לבצע את התפקיד
- שלא לרצות עוד לבצע אותו
- לעבור למדינה אחרת
- לחלות
- להפסיק להתאים לתפקיד מסיבה אחרת
מינוי חלופי מאפשר לממנה לקבוע מראש מי יוכל להיכנס לתפקיד אם האדם הראשון לא יוכל לעשות זאת.
אפשר להשאיר למיופה הכוח שיקול דעת – ואפשר לתת הוראות מראש
אחד היתרונות המרכזיים של ייפוי כוח מתמשך הוא האפשרות לא להסתפק במשפט כללי שלפיו אדם מסוים יהיה ״אחראי״.
הממנה יכול לתת הנחיות מקדימות.
לדוגמה, משרד המשפטים מציין שאפשר לקבוע העדפות הנוגעות למקום מגורים, לבחירת מטפל או לאופן הטיפול בעניינים רכושיים מסוימים.
הנחיות יכולות לעזור למיופה הכוח להבין לא רק מה מותר לו לעשות, אלא גם מה הממנה היה רוצה שיקרה.
מה ההבדל בין סמכות לבין הנחיה?
אלה שני דברים שונים.
סמכות קובעת מה מיופה הכוח רשאי לעשות בשם הממנה.
הנחיה מקדימה יכולה להסביר כיצד הממנה רוצה שהסמכות תופעל.
לדוגמה, אדם יכול להסמיך מיופה כוח לטפל בענייני מגוריו ובמקביל לציין שהעדפתו היא להמשיך להתגורר בביתו כל עוד ניתן לקיים זאת בתנאים שקבע.
כך המסמך יכול לשקף לא רק את זהות האדם שמקבל את ההחלטות, אלא גם את רצונותיו של מי שערך אותו.
האם מיופה הכוח יכול לעשות כל דבר?
לא.
עצם המינוי אינו מעניק סמכות בלתי מוגבלת.
יש פעולות שניתן לבצע מכוח הסמכויות הרגילות שנקבעו במסמך, פעולות שמחייבות הסמכה מפורשת, ופעולות משמעותיות מסוימות שעדיין דורשות אישור של בית המשפט.
משרד המשפטים נותן כדוגמאות תרומות ומתנות מסוימות לפעולות שעשויות לדרוש הסמכה מפורשת, ולעומתן עסקאות מסוימות במקרקעין כפעולות שיכולות לחייב אישור של בית המשפט.
לכן חשוב במיוחד לא להסיק מהכותרת ״מיופה כוח לענייני רכוש״ שכל פעולה רכושית אפשרית אוטומטית.
מי עורך את ייפוי הכוח המתמשך?
ככלל, ייפוי כוח מתמשך נערך ונחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מתאימה מטעם האפוטרופוס הכללי ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח.
גם החוק וגם שירות האפוטרופוס הכללי קובעים את הדרישה הזאת.
לייפוי כוח העוסק בעניינים רפואיים בלבד קיימות הוראות ומסלול ייעודיים, שבמסגרתם ניתן לערוך את המסמך גם בפני בעלי מקצוע מתאימים בהתאם לכללים.
מה תפקידו של עורך הדין בשלב העריכה?
החתימה אינה אמורה להיות פעולה טכנית בלבד.
החוק דורש שהממנה יבין את משמעות ייפוי הכוח, את מטרותיו ואת תוצאותיו, ושהמסמך יינתן מרצונו החופשי ללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת.
לכן יש חשיבות לכך שהמסמך ישקף את רצונו של הממנה עצמו ולא את הרצון של הילדים, בן הזוג או האדם שאמור להתמנות כמיופה כוח.
מהי הפקדת ייפוי כוח מתמשך?
לאחר עריכת המסמך קיים גם שלב של הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי.
לפי משרד המשפטים קיימת חובת הפקדה של ייפוי הכוח המתמשך במרשם שמנהל האפוטרופוס הכללי, ורק לאחר אישור ההפקדה ניתן לראות את הליך ההפקדה כמאושר.
לכן עצם החתימה אצל עורך הדין אינה השלב היחיד בתהליך.
צריך לוודא שהמסמך הוגש ושהתקבל אישור ההפקדה.
האם ייפוי הכוח מתחיל לפעול מיד לאחר ההפקדה?
בדרך כלל לא.
ההפקדה והכניסה לתוקף הן שתי נקודות שונות.
המסמך יכול להיות מופקד אצל האפוטרופוס הכללי בזמן שהממנה ממשיך לנהל את חייו ולקבל את החלטותיו בעצמו.
ניתן להשתמש בייפוי הכוח המתמשך רק לאחר שהוא נכנס לתוקף בהתאם לתנאים שנקבעו לכך.
מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף?
העיקרון הוא שהמסמך מיועד למצב שבו הממנה חדל להיות מסוגל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח.
הממנה יכול לקבוע מראש במסמך תנאים שיקבעו כיצד ייבחן המצב.
אם לא נקבע מנגנון אחר, משרד המשפטים מציין שהכניסה לתוקף נעשית בהתאם לחוות דעת רפואית, בצירוף הצהרה של מיופה הכוח שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין בעניין שלשמו ניתן ייפוי הכוח.
מי מחליט שהגיע הזמן להפעיל את המסמך?
זו שאלה שכדאי לחשוב עליה כבר בזמן העריכה.
הממנה יכול לקבוע מנגנון מסוים לכניסה לתוקף, בכפוף לדין.
למשל, משרד המשפטים נותן כדוגמה מנגנון שבו מיופי הכוח ובני משפחה מסוימים משתתפים בזיהוי המצב, או תנאי המבוסס על אירוע שהוגדר מראש.
אם לא נקבע תנאי כזה, חלות ברירת המחדל והדרישות שנקבעו בדין.
לאחר שהתקיימו התנאים, מיופה הכוח נדרש להגיש לאפוטרופוס הכללי את ההצהרה והמסמכים הנדרשים לצורך הכניסה לתוקף.
האם מספיק שמיופה הכוח מחליט שהמסמך פעיל?
לא.
לא די בכך שמיופה הכוח חושב שהגיע הזמן להתחיל לפעול.
קיים הליך מסודר מול האפוטרופוס הכללי לכניסה לתוקף.
לאחר הגשת ההצהרה והמסמכים, האפוטרופוס הכללי מטפל בבקשה ומוציא אישור או דחייה. רק לאחר הכניסה לתוקף ניתן לפעול מכוח הסמכויות שנקבעו במסמך.
האם צריך להודיע למישהו על הכניסה לתוקף?
במסגרת התהליך קיימות חובות יידוע.
משרד המשפטים מפרט בין היתר חובת יידוע של הממנה עצמו, ובנסיבות מסוימות גם של אנשים נוספים כגון קרובים שאצלם הוא מתגורר, מיופי כוח חלופיים ואנשים שהממנה עצמו ביקש ליידע.
הממנה יכול גם לקבוע מראש ״אדם מיודע״ שיוכל לקבל מידע בהתאם למסגרת שנקבעה.
מנגנון כזה יכול להוסיף שכבה של שקיפות לפעולות מיופה הכוח.
מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין אפוטרופוס?
ההבדל העקרוני הוא בשאלה מי בוחר מראש.
בייפוי כוח מתמשך האדם עצמו, כאשר הוא עדיין מסוגל לקבל החלטות, קובע מי יפעל עבורו בעתיד ומה יהיו סמכויותיו.
אפוטרופוס, לעומת זאת, מתמנה במסגרת הליך משפטי כאשר מתעורר צורך במינוי בהתאם לדין.
משרד הבריאות מציג את ייפוי הכוח המתמשך כאחת החלופות למינוי אפוטרופוס: האדם בוחר מראש את מיופה הכוח ואת אופן ניהול ענייניו אם בעתיד לא יוכל לעשות זאת בעצמו.
אין פירוש הדבר שייפוי כוח מתמשך מבטל בכל מצב ובכל נסיבות את האפשרות להתערבות של בית המשפט. מדובר במנגנונים משפטיים שונים, ולנסיבות של כל מקרה יכולה להיות משמעות.
האם אפשר לבטל ייפוי כוח מתמשך?
קיימים מצבים שבהם ייפוי כוח מתמשך יכול להתבטל או לפקוע, בהתאם להוראות החוק ולנסיבות.
האפוטרופוס הכללי מפעיל גם הליך ייעודי לטיפול בביטול או בפקיעה של ייפוי כוח מתמשך.
לכן גם לאחר הפקדת המסמך, לא נכון להתייחס אליו בהכרח כמסמך שאין שום דרך לשנות את מצבו בעתיד.
עם זאת, אופן הביטול או הפקיעה תלוי בנסיבות ובשלב שבו נמצא ייפוי הכוח.
האם אפשר פשוט לתקן סעיף במסמך קיים?
זה פרט פרקטי חשוב.
משרד המשפטים מציין ששינוי או טעות בייפוי כוח מתמשך מחייבים עריכה והפקדה מחודשת של ייפוי כוח חדש, למעט עדכונים טכניים מסוימים כמו פרטי כתובת שניתן לעדכן במערכת בהתאם להנחיות.
לכן יש ערך לעבור על המסמך בקפידה לפני ההפקדה ולא להתייחס אליו כאל טופס שניתן לערוך באופן חופשי בכל שלב.
ומה אם יש כמה ילדים?
מספר הילדים אינו קובע שחייבים למנות את כולם.
אפשר לבחור ילד אחד, כמה ילדים, בן או בת זוג, אדם אחר או שילוב של מספר מיופי כוח, בכפוף למגבלות שבדין.
אם בוחרים כמה מיופי כוח, עולה שאלה מעשית נוספת: האם כל החלטה תחייב את כולם או שניתן יהיה לפעול בנפרד.
מנגנון שמחייב שלושה אנשים להסכים לכל פעולה יכול לספק פיקוח הדדי, אבל גם להקשות על טיפול בעניינים שוטפים. מנגד, מתן סמכות רחבה לאדם אחד יוצר מבנה פשוט יותר אך מרכז בידיו יותר אחריות.
אין מבנה אחד שמתאים לכל משפחה.
ומה אם אחד הילדים טוב בכספים ואחר מתאים יותר לעניינים אישיים?
ייפוי כוח מתמשך מאפשר להתייחס גם למצב כזה.
הממנה יכול לחלק תחומי אחריות בין מיופי כוח שונים.
לדוגמה, אדם מסוים יכול להיות מוסמך בעניינים רכושיים ואדם אחר בעניינים אישיים.
העיקר הוא שהחלוקה תהיה ברורה ושיהיה אפשר להבין מי מוסמך לבצע איזו פעולה.
מה כדאי לחשוב עליו לפני הפגישה לעריכת המסמך?
עוד לפני שנכנסים לנוסח משפטי, אפשר לחשוב על כמה שאלות מעשיות:
- על מי אני באמת סומך שיקבל החלטות עבורי?
- האם אותו אדם גם מסוגל לטפל בעניינים שיידרשו ממנו?
- האם אני רוצה אדם אחד או מספר אנשים?
- האם כדאי למנות מחליף?
- אילו החלטות חשוב לי להכתיב מראש?
- האם יש החלטות שבהן אני מעדיף לחייב התייעצות?
- מי צריך לדעת שהמסמך הופעל?
- האם יש נכסים, עסק או מבנה משפחתי שמחייבים התייחסות מיוחדת?
התשובות אינן יוצרות ייפוי כוח מתמשך בפני עצמן, אבל הן עוזרות להפוך את המסמך לכלי שמתאים לחיים האמיתיים של הממנה.
ומה הקשר לירושה?
יש קשר תכנוני, אבל לא זהות משפטית.
ייפוי כוח מתמשך עוסק בעיקר בתקופה שבה האדם בחיים.
דיני הירושה עוסקים במה שקורה לעיזבונו לאחר פטירתו.
לכן מי שמסדיר אחד מהם לא צריך להניח שהסדיר אוטומטית גם את האחר.
כאשר אדם נפטר ללא צוואה, חלוקת העיזבון עשויה להתבצע לפי כללי הירושה על פי דין. על כך הרחבנו במדריך מה קורה לעיזבון כאשר אדם נפטר ללא צוואה.
ומה לגבי חיפה והצפון?
ייפוי כוח מתמשך מבוסס על דין ארצי ואינו שונה במהותו בין חיפה, תל אביב או אזור אחר בישראל.
ההפקדה והטיפול במסמך נעשים במסגרת האפוטרופוס הכללי, והטיפול המנהלי משויך למחוז הרלוונטי בהתאם לנסיבות ולמקום מגורי הממנה.
מאחר שפרטי קבלת קהל והליכים מנהליים עשויים להשתנות, מי שמבצע פעולה בפועל צריך לבדוק את ההנחיות העדכניות באתר האפוטרופוס הכללי ולא להסתמך על כתובת או שעות פעילות שמופיעות בכתבה ישנה.
ייפוי כוח מתמשך הוא בעיקר מסמך של בחירה מוקדמת
קל לחשוב על ייפוי כוח מתמשך כמסמך שעוסק ברגע שבו אדם כבר אינו מסוגל לקבל החלטות.
אבל החלק החשוב ביותר שלו מתרחש הרבה קודם.
המסמך מאפשר לאדם, בזמן שהוא עדיין מקבל את החלטותיו בעצמו, לבחור מי יוכל לפעול בשמו, באילו נושאים, באיזה אופן ומהם העקרונות שחשוב לו שיכבדו.
לכן השאלה אינה רק ״מי יטפל בי אם לא אוכל לעשות זאת בעצמי״.
השאלה הרחבה יותר היא:
אם בעתיד מישהו אחר יצטרך לקבל החלטות בעניינים שלי, איזה חלק מההחלטה אני רוצה לקבל כבר היום?
למדריכים נוספים ניתן לעבור לקטגוריית ירושה וצוואות במשפטי חיפה.
הבהרה: המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת נסיבות המקרה על ידי בעל מקצוע מתאים. מידע נוסף מופיע בהבהרה המשפטית של משפטי חיפה.
