כאשר אדם נפטר בלי שהותיר צוואה, הרכוש שלו אינו הופך ל״רכוש ללא בעלים״ ובני המשפחה גם אינם מחלקים אותו לפי מה שנראה להם הוגן.
במצב כזה נכנסים לפעולה כללי הירושה על פי דין שבחוק הירושה. החוק קובע מי עשויים להיות היורשים, מי קודם למי ומה חלקו של בן או בת הזוג כאשר קיימים קרובי משפחה נוספים.
חוק הירושה קובע כי במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו, וכי כאשר אין הוראות צוואה שחולשות על הירושה, זהות היורשים נקבעת לפי הדין.
אבל לפני שמתחילים לחלק דירות, חשבונות וכספים, יש כמה שלבים שחשוב להפריד ביניהם: לברר אם קיימת צוואה, לזהות את היורשים, לקבל צו ירושה, להבין מה באמת כלול בעיזבון ולברר אילו חובות והתחייבויות קיימים.
מה נחשב ״ללא צוואה״?
המקרה הפשוט הוא אדם שנפטר ומעולם לא ערך צוואה.
אבל קיימים גם מצבים מורכבים יותר. למשל, יכולה להימצא צוואה שמתייחסת רק לחלק מהנכסים, או להתעורר מחלוקת לגבי מסמך שנמצא לאחר הפטירה.
כאשר קיימת צוואה שחלה רק על חלק מהעיזבון, ייתכן שחלק אחד יחולק בהתאם לצוואה וחלק אחר לפי כללי הירושה על פי דין.
ההבחנה בין המסלולים מוסברת בהרחבה במדריך צו ירושה וצו קיום צוואה – מה ההבדל ביניהם.
מי יורש כשאין צוואה?
חוק הירושה בונה סדר של קרבה משפחתית.
היורשים האפשריים כוללים את בן או בת הזוג ואת קרובי המשפחה שקובע החוק, ובהם ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם והורי הורים וצאצאיהם.
חשוב להבין שלא כל קרובי המשפחה יורשים יחד.
החוק יוצר סדרי עדיפות. ככלל, ילדים וצאצאיהם קודמים להורי המוריש, והורי המוריש קודמים להורי הוריו.
בן או בת הזוג נמצאים במסלול מקביל, וחלקם משתנה לפי זהות הקרובים שנותרו.
איך פועל סדר הקרבה?
אפשר להמחיש את העיקרון בצורה הבאה:
| מצב משפחתי בסיסי | מי עשוי לרשת |
|---|---|
| יש ילדים ואין בן זוג | הילדים מתחלקים בעיזבון לפי הכללים החלים |
| יש בן זוג וילדים | בן הזוג יורש חלק והילדים מתחלקים בחלק הנותר |
| אין ילדים אך יש הורים | ההורים עשויים להיות היורשים, לצד בן זוג אם קיים |
| אין ילדים והורים | עוברים לקרובים מהמעגל הבא לפי החוק |
| אין קרובי משפחה מהקבוצות שקובע החוק | עשויה לחול הוראת הירושה של המדינה |
הטבלה היא רק מסגרת להבנת הסדר. משפחות עם ילדים שנפטרו לפני המוריש, אחים למחצה, אימוץ, זוגיות ללא נישואין או מבנה משפחתי אחר יכולות לדרוש בדיקה מפורטת יותר.
מה קורה כשיש בן או בת זוג וגם ילדים?
כאשר המוריש הותיר בן זוג וילדים או צאצאים של ילדים, בן הזוג נוטל את המיטלטלין השייכים לפי המקובל למשק הבית המשותף, לרבות מכונית נוסעים בהתאם להוראות החוק, וכן מחצית משאר העיזבון.
המחצית האחרת עוברת לילדים או לצאצאים הרלוונטיים לפי כללי החוק.
לדוגמה בלבד, אם העיזבון הרלוונטי לחלוקה הוא 1,000,000 ש״ח ולמנוח בן זוג ושני ילדים, נקודת המוצא הבסיסית היא שבן הזוג יקבל מחצית והמחצית הנותרת תתחלק בין הילדים.
אבל בחיים האמיתיים החישוב עשוי להיות מורכב יותר, משום שלא כל סכום או נכס שמקושרים למנוח בהכרח נכללים בעיזבון באותה צורה.
ומה אם יש בן זוג אבל אין ילדים?
כאן חשוב לא ליפול לכלל הפשוט שלפיו ״אם אין ילדים בן הזוג מקבל הכל״.
כאשר אין ילדים אך הורי המוריש עדיין בחיים, החוק קובע לבן הזוג מחצית משאר העיזבון.
כאשר אין ילדים או הורים, אך קיימים אחים, צאצאי אחים או הורי הורים, חלקו של בן הזוג עשוי להיות שני שלישים משאר העיזבון.
בנסיבות מסוימות קיימת גם הוראה מיוחדת בנוגע לדירת המגורים כאשר בן הזוג היה נשוי למוריש לפחות שלוש שנים והתגורר עמו בדירה שנכללת בעיזבון.
אם לא נותרו קרובים מהסוגים שמונה סעיף 11, בן הזוג יורש את העיזבון כולו.
ומה קורה אם אין בן זוג?
כאשר אין בן זוג, סדר הקדימות בין הקרובים מקבל חשיבות מרכזית.
אם קיימים ילדים, הם נמצאים בראש סדר הקרבה הרלוונטי ומתחלקים ביניהם לפי הוראות החוק.
אם אין ילדים או צאצאים שזכאים להיכנס במקומם, בוחנים את המעגל הבא.
החוק קובע שילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. בתוך אותה דרגת קרבה קיימים כללים נוספים לחלוקה ולמצבים שבהם קרוב מסוים נפטר לפני המוריש.
מה קורה אם אחד הילדים נפטר לפני ההורה?
פטירה מוקדמת של אחד הילדים אינה אומרת בהכרח שחלקו פשוט מתחלק בין האחים שנותרו בחיים.
חוק הירושה כולל מנגנון שלפיו במצבים מסוימים צאצאיו של קרוב שנפטר לפני המוריש יכולים להיכנס במקומו ולרשת את החלק שהיה מגיע לו, בכפוף לתנאים ולחריגים שבחוק.
לדוגמה, ייתכן שנכדים יקבלו את החלק שהיה מגיע להורה שלהם אילו היה בחיים במועד פטירת הסב או הסבתא.
זה אחד המקומות שבהם תרשים משפחתי פשוט יכול להשתנות באופן משמעותי בעקבות סדר הפטירות.
האם כל הילדים שווים לצורך הירושה?
חוק הירושה קובע שהילדים באותה דרגה חולקים ביניהם בשווה.
החוק גם קובע שלעניין זכויות הירושה של ילד אין משמעות לשאלה אם הוריו היו נשואים זה לזה בעת לידתו.
גם באימוץ קיימות הוראות מיוחדות בחוק, ולכן לא נכון להסיק זכויות רק על בסיס שם משפחה או קשר ביולוגי.
במשפחה מורכבת כדאי קודם לבנות תמונה מדויקת של הקשרים המשפטיים בין כל האנשים הרלוונטיים.
ומה לגבי ילדים של בן או בת הזוג?
נישואין לאדם שיש לו ילדים ממערכת יחסים קודמת אינם הופכים כשלעצמם כל ילד של בן הזוג לילדו של המוריש לצורך כללי הירושה על פי דין.
במשפחות פרק ב׳ הנקודה הזאת יכולה ליצור תוצאה שונה מאוד ממה שבני המשפחה הניחו שיקרה.
לדוגמה, כאשר לכל אחד מבני הזוג ילדים משלו, סדר הפטירות והבעלות בנכסים יכולים להשפיע על התוצאה הסופית.
זו אחת הסיבות לכך שהכללים של ירושה ללא צוואה אינם בהכרח משקפים את מה שהאדם עצמו היה בוחר לעשות.
האם ידוע או ידועה בציבור יכולים לרשת?
חוק הירושה כולל הוראה מיוחדת גם לגבי בני זוג שחיו חיי משפחה במשק בית משותף אך לא היו נשואים זה לזה.
סעיף 55 קובע, בתנאים המפורטים בו ובין היתר כאשר אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאחר בעת הפטירה ובהיעדר הוראה אחרת בצוואה, מנגנון שיכול להעמיד את בן הזוג שנותר בחיים במצב דומה לירושה של בן זוג נשוי.
עם זאת, כאשר קיימת מחלוקת בשאלה אם בני הזוג אכן קיימו את התנאים הנדרשים, הסוגיה יכולה להפוך למחלוקת עובדתית ומשפטית.
לכן עצם השימוש במונח ״ידועים בציבור״ אינו תמיד מספיק כדי לקבוע את התוצאה.
מה קורה אם אין אף יורש?
מצב שבו לא נמצא אף יורש מהמעגלים שקובע החוק אינו שכיח, אבל החוק מתייחס גם אליו.
אם אין יורש לפי הקבוצות שנקבעו בפרק הירושה על פי דין, המדינה יורשת את העיזבון. החוק קובע גם הוראות בנוגע לשימוש בנכסים שהגיעו למדינה בדרך זו.
כלומר, נכסים אינם פשוט נשארים ללא בעלים משום שלא נמצאו ילדים או אחים.
מהו בעצם העיזבון?
לפני שמחשבים מי מקבל איזה אחוז, צריך לדעת מה בכלל נמצא בתוך העיזבון.
עיזבון יכול לכלול, בהתאם לבעלות ולנסיבות:
- מקרקעין וזכויות בדירות, כספים בחשבונות ופיקדונות, כלי רכב, השקעות וניירות ערך, זכויות בעסק או בחברה, חפצים בעלי ערך וזכויות כספיות אחרות שהיו למנוח.
אבל לא כל סכום שמשולם לאחר מותו של אדם הופך אוטומטית לחלק מהעיזבון.
קופות גמל וביטוח אינם תמיד חלק מהעיזבון
סעיף 147 לחוק הירושה יוצר הבחנה חשובה.
ככלל, סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם מכוח חוזה ביטוח, קופת קצבה, קופת תגמולים או עילה דומה אינם נכללים בעיזבון, אלא אם נקבע שהם מגיעים לעיזבון.
לכן יכול להתקיים פער בין שני דברים:
מי הם היורשים לפי צו הירושה
לבין
מי הם המוטבים בכספים מסוימים אצל גוף פיננסי.
זו סיבה טובה שלא להסתכל רק על יתרת החשבון או על רשימת הנכסים המשפחתית ולהניח שכל הסכומים מתחלקים באותם אחוזים.
ומה לגבי חובות שהמנוח השאיר?
פטירה אינה מוחקת בהכרח חובות.
מצד שני, גם המשפט ״היורשים יורשים את החובות״ עלול להיות מטעה אם מבינים ממנו שכל יורש הופך מיד לחייב אישי בלתי מוגבל.
חוק הירושה קובע מנגנון מסודר לטיפול בחובות העיזבון. עד לחלוקת העיזבון, האחריות לחובות היא בנכסי העיזבון, והחוק כולל כללים נוספים לגבי אחריות היורשים לאחר החלוקה בהתאם לאופן שבו בוצעה ולמידע שהיה ידוע באותו זמן.
קיים גם סדר לטיפול בהוצאות ובחובות העיזבון לפני חלוקתו.
לכן במצב שבו קיימות הלוואות, ערבויות, חובות עסקיים או התחייבויות משמעותיות, חלוקה מהירה של הנכסים בין היורשים לפני בירור התמונה עלולה ליצור בעיות.
צריך צו ירושה כדי שהחלוקה תהיה רשמית
כאשר לא קיימת צוואה, ההליך המרכזי הוא בקשה לקבלת צו ירושה.
רשם הירושה מגדיר את השירות כהליך המיועד למקרה שבו האדם שנפטר לא השאיר אחריו צוואה.
צו הירושה אינו ״יוצר״ את הקשר המשפחתי ואינו מחליט למי המנוח היה רוצה להוריש.
תפקידו לקבוע באופן רשמי מי הם היורשים ומה חלקיהם בהתאם לדין.
לאחר קבלת הצו ניתן להשתמש בו במסגרת הטיפול בנכסי העיזבון ובגופים הרלוונטיים.
האם צו הירושה מפרט את כל הרכוש?
לא.
זו הבחנה שכבר ראינו במדריך על צו ירושה לעומת צו קיום צוואה.
הצו קובע את זהות היורשים ואת חלקיהם, אבל הוא אינו בהכרח רשימת מלאי של כל נכס, חשבון וחוב שהיו למנוח.
לכן אפשר לקבל צו ירושה ועדיין להידרש לאיתור נכסים, בירור בעלות וטיפול מול מספר גופים שונים.
ומה אם יש דירה?
אם המנוח היה בעל זכויות במקרקעין, צו הירושה מאפשר להתקדם גם לטיפול ברישום ההורשה.
משרד המשפטים מאפשר כיום, כאשר מקום מושבו של המנוח בעת הפטירה היה בישראל ובתנאים הרלוונטיים, להגיש בקשה משולבת לקבלת צו ירושה ולרישום הצו ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.
עם זאת, עצם העובדה שבמשפחה אומרים ״הדירה של אבא״ אינה תמיד מספיקה כדי לדעת מה בדיוק נכנס לעיזבון.
צריך לבדוק כיצד הזכויות רשומות ומה היה חלקו של המנוח בנכס.
האם היורשים חייבים להשאיר את הנכסים בבעלות משותפת?
לא בהכרח.
צו ירושה יכול לקבוע, לדוגמה, שכמה יורשים זכאים לאחוזים שונים בעיזבון. הוא אינו אומר שכל נכס חייב להישאר בבעלות משותפת באותם אחוזים לנצח.
בהמשך עשויים היורשים להסדיר את חלוקת נכסי העיזבון ביניהם בהתאם לדין ולנסיבות.
כשיש דירה, עסק או נכס שלא ניתן לחלק פיזית, השאלה כיצד לבצע את החלוקה בפועל יכולה להיות משמעותית לא פחות מהאחוזים המופיעים בצו.
האם יורש יכול לוותר על חלקו?
חוק הירושה כולל אפשרות של הסתלקות מירושה, בכפוף להוראות ולמגבלות שנקבעו בחוק.
זהו הליך משפטי בעל משמעות ולא דרך לא פורמלית של ״אני נותן את החלק שלי לאחי״.
גם זהות האדם שלטובתו ניתן לבצע הסתלקות מסוימת והשלב שבו היא נעשית כפופים לכללים שבחוק.
לכן אם יורש אינו מעוניין לקבל את חלקו, כדאי להבחין בין הסתלקות מהירושה לבין קבלת הירושה ולאחר מכן העברת נכס לאדם אחר. אלה אינן בהכרח אותה פעולה מבחינה משפטית או מבחינת השלכות אחרות.
מה קורה אם אחרי קבלת הצו מתגלה מידע חדש?
צו ירושה אינו חסין לחלוטין מכל שינוי.
משרד המשפטים מפעיל הליך להגשת בקשה לתיקון צו ירושה שכבר ניתן. הבקשה צריכה לפרט את השינוי המבוקש ולהיות נתמכת במסמכים ובתצהיר בהתאם לדרישות השירות.
במקרים אחרים עשויה להתעורר גם בקשה לביטול צו.
לכן גילוי של קרוב משפחה, מסמך משמעותי או צוואה שלא הייתה ידועה קודם יכול לחייב בדיקה של המצב גם אחרי שניתן צו.
ומה אם פתאום נמצאת צוואה?
זה בדיוק המצב שמראה מדוע ״אין צוואה״ הוא נתון שצריך לבדוק ולא רק להניח.
אם לאחר שהחל הליך הירושה מתגלה צוואה, יכול להיות לכך משקל מהותי.
צוואה עשויה לשנות את זהות הזוכים ואת אופן חלוקת העיזבון, ולכן במקרה כזה צריך לבחון את המסמך ואת ההליך שכבר התנהל.
בקשה לצו קיום צוואה היא ההליך שנועד לתת תוקף לצוואה לאחר הפטירה.
האם ייפוי כוח מתמשך משנה מי יורש?
לא.
ייפוי כוח מתמשך וצוואה פועלים בשלבים שונים.
ייפוי כוח מתמשך נועד בעיקר לאפשר לאדם לקבוע מי יוכל לפעול בשמו בעניינים שנקבעו במסמך אם בעודו בחיים הוא כבר לא יהיה מסוגל לקבל או לבצע החלטות בעצמו.
הוא אינו מסמך שבאמצעותו קובעים מי יירש את העיזבון לאחר הפטירה.
לכן אדם שערך ייפוי כוח מתמשך אך לא ערך צוואה עדיין יכול להותיר אחריו עיזבון שיחולק לפי כללי הירושה על פי דין.
ומה המשמעות בחיפה והצפון?
כללי הירושה עצמם הם ארציים.
תושב חיפה אינו כפוף לכללי ירושה שונים מתושב המרכז או הדרום.
עם זאת, הטיפול המנהלי ברשם הירושה מחולק למחוזות. נכון לאוגוסט 2026, משרד המשפטים מציין גם את מחוז חיפה והצפון במסגרת שירותי רשם הירושה.
פרטי קבלת קהל ושירותים יכולים להשתנות, ולכן לפני הגעה פיזית ללשכה עדיף לבדוק את המידע העדכני באתר הרשמי.
הסדר הנכון מתחיל לפני חלוקת הכסף
כאשר אין צוואה, קל למהר לשאלה ״כמה כל אחד מקבל?״.
אבל בפועל כדאי להבין קודם את סדר הדברים:
האם באמת אין צוואה, מי היורשים לפי הדין, מהו הרכוש שנכנס לעיזבון, אילו סכומים נמצאים מחוץ לעיזבון, האם קיימים חובות, ורק לאחר מכן כיצד ניתן לבצע את החלוקה.
שתי משפחות שנראות דומות מבחוץ יכולות להגיע לחלוקה שונה בגלל פרט אחד: בן זוג שנותר בחיים, ילד שנפטר קודם, נכדים, בעלות חלקית בדירה, מוטבים בקופה או מבנה משפחתי מורכב.
לכן ירושה ללא צוואה אינה ירושה ללא כללים. להפך – כאשר האדם לא השאיר הוראות משלו, החוק הוא שמספק את כללי ברירת המחדל.
למדריכים נוספים בנושא אפשר לעבור לקטגוריית ירושה וצוואות במשפטי חיפה.
הבהרה: המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת נסיבות המקרה על ידי בעל מקצוע מתאים. מידע נוסף מופיע בהבהרה המשפטית של משפטי חיפה.
