מאמר זה מבוסס על הידע המקצועי של עו״ד ונוטריון רון כהנא מנשר, שמלווה משנת 2010 ישראלים בהשבת אזרחות אירופית ובהוצאת דרכון אירופאי. מי זכאי, איפה רוב הבקשות נתקעות ומה כדאי לבדוק לפני שמתחילים? על כך ועוד בטור הבא.
בשורה התחתונה
ישראלים רבים שהוריהם, סביהם או סבי סביהם היו אזרחים של מדינה אירופית יכולים לקבל היום דרכון אירופאי. לדברי עו״ד רון כהנא, ההצלחה כמעט אף פעם לא תלויה רק בחוק. היא תלויה בעיקר באיכות המסמכים ובבחירה הנכונה של המדינה שאליה מגישים.
מי בכלל זכאי לדרכון אירופאי?
כמה מדינות באיחוד האירופי מאפשרות להשיב אזרחות לצאצאים של מי שהיו אזרחיהן בעבר. לכל מדינה יש תאריך קובע משלה. בליטא, למשל, הזכאות נשענת על אזרחות לפני 15 ביוני 1940. בלטביה התאריך הקובע הוא 17 ביוני 1940. בפולין יש כללים נפרדים, שבודקים אם האב הקדמון היה אזרח פולני ואם האזרחות שלו נשמרה.
כהנא מסביר שהשלב הראשון הוא לזהות את המדינה הנכונה, וזה לא תמיד פשוט כמו שנראה. גבולות מזרח אירופה זזו כמה פעמים במאה העשרים. וילנה, היום בירת ליטא, הייתה בשליטה פולנית ברוב שנות העשרים והשלושים. משפחה שבטוחה שהיא ליטאית עשויה לגלות שהזכאות שלה היא דווקא פולנית, ולהפך.
למה רוב הבקשות נתקעות?
לפי כהנא, רוב הבקשות לא נדחות בגלל החוק אלא בגלל הניירת. תעודת לידה ישנה מוכיחה איפה אדם נולד, ולא שהוא היה אזרח. כדי להוכיח אזרחות צריך מסמך כמו דרכון מהתקופה, רישום בפנקס התושבים או תיעוד של שירות צבאי.
אחר כך צריך להוכיח את הקשר בין הדורות, מהאב הקדמון ועד המבקש. שמות שנכתבו אחרת בכל תעודה, שם משפחה שהשתנה בעלייה או נישואין שנרשמו רק ברבנות יכולים ליצור פער שצריך לסגור לפני שמגישים את הבקשה.
כאן נכנס לתמונה הניסיון של כהנא. הוא לא עובד דרך שליחים או משרדים מקומיים בחו״ל. הוא נוסע בעצמו למדינות היעד ועובד ישירות מול הארכיונים והמשרדים הממשלתיים. המשרד נותן שירות בשש שפות, ובהן פולנית, לטבית וליטאית. וכיוון שכהנא הוא גם נוטריון, התרגומים והאימותים הנוטריוניים נעשים אצלו במשרד.
מה מקבלים עם דרכון אירופאי?
אזרחות במדינה החברה באיחוד האירופי מאפשרת לגור, לעבוד וללמוד בכל אחת מ-27 המדינות החברות. אפשר גם להעביר אותה לילדים, כך שבקשה שמוגשת היום משפיעה גם על הדורות הבאים.
ומה עם האזרחות הישראלית? כהנא מסביר שברוב המקרים שבהם הוא מטפל אפשר להחזיק בשתי האזרחויות יחד. עם זאת, הכללים משתנים ממדינה למדינה ולפעמים גם לפי נסיבות העזיבה של האב הקדמון, ולכן כדאי לבדוק את הנקודה הזו לפני שמגישים.
איך מתחילים?
הצעד הראשון הוא לאסוף את מה שיש בבית: דרכונים ישנים, תעודות לידה ונישואין, מסמכי עלייה ושמות של עיירות. כשחסרים מסמכים, ואצל רוב המשפחות חסרים, המשרד של כהנא מאתר אותם בארכיונים בפולין, בליטא, בלטביה, באוקראינה, בבלארוס ובמולדובה.
מי שבודק אפשרות לקבל דרכון אירופאי יכול להתחיל מבדיקת זכאות מול כל המדינות הרלוונטיות, ולא רק מול המדינה שהמשפחה זוכרת. לפעמים דווקא שם נמצא הפתרון.
הבהרה: המידע במאמר זה הוא כללי, נכון למועד כתיבתו ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למסמכים ולנסיבות של המשפחה.