פירוק שיתוף במקרקעין – מה עושים כשאין הסכמה?

שותפות בנכס נדל"ני יכולה להתחיל מתוך הסכמה הדדית, אבל מה קורה כשהדרך המשותפת מתפצלת, ואחד הצדדים לא מוכן להיפרד? האם ניתן לפרק שיתוף גם כשצד אחד מתנגד לכך? ומה קובע החוק במקרה כזה? כל מה שצריך לדעת – כאן לפניכם.

פירוק שיתוף – הזכות הקניינית שמאפשרת יציאה

החוק בישראל מכיר בזכותו של כל שותף במקרקעין לדרוש פירוק שיתוף בכל עת. סעיף 37 לחוק המקרקעין קובע זאת במפורש, מתוך ההבנה ששיתוף בכפייה אינו מצב בריא – לא משפטית, לא כלכלית ולא רגשית.

בין אם מדובר בירושת דירה בין אחים, שותפות עסקית או דירה שרשומה על שמם של בני זוג – לכל אחד מהצדדים עומדת הזכות לדרוש פירוק השותפות, גם אם שותפיו מתנגדים לכך.

דרכי הפירוק: חלוקה בעין או מכירה?

כאשר כולם מסכימים, קל יותר להגיע לפתרון. אם הנכס ניתן לחלוקה – כמו בית עם יחידות נפרדות – ניתן לבצע חלוקה בעין. אחרת, הדרך המקובלת תהיה מכירה של הנכס כולו וחלוקה של הפדיון, בהתאם לחלקים של כל שותף.

סעיפי 39 ו-40 לחוק המקרקעין מסדירים זאת בפירוט: החוק מורה להעדיף חלוקה פיזית של הנכס ככל האפשר, ורק כשזו אינה מעשית או גורמת להפסדים – מתבצע הפירוק באמצעות מכירה.

ומה אם אין הסכמה?

כאן מגיע הרגע המורכב. במצבים שבהם צד אחד מתנגד לפירוק – החוק עדיין עומד לצידו של מי שמבקש להשתחרר מהשותפות. ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט (שלום, מחוזי או לענייני משפחה – תלוי בזהות השותפים), ולעיתים ההליך אף יועבר ללשכת ההוצאה לפועל.

המשמעות: גם אם יש התנגדות רגשית, חשש כלכלי או כל סיבה אישית אחרת – ההתנגדות כשלעצמה לא תמנע את הפירוק. בתי המשפט כמעט ואינם מקבלים טענות הגנה בתביעות מהסוג הזה, כל עוד אין מחלוקת על עצם הבעלות.

דירת מגורים של בני זוג – המקרה הרגיש ביותר

כאשר מדובר בדירה משותפת של בני זוג שמתגרשים, נכנסים לתמונה גם דיני המשפחה. במקרה זה, בית המשפט יוודא לפני הפירוק – שבני הזוג (ובמיוחד ילדים קטינים, אם ישנם) לא יוותרו ללא מקום מגורים חלופי הולם. לכן, יש מקרים שבהם הפירוק יתעכב לצורך מציאת פתרון מגורים.

עם זאת, אם הפירוק מתעכב יתר על המידה וגורם נזק מהותי לצד מסוים – רשאי בית המשפט להורות על ביצועו גם ללא המתנה נוספת.

האם כדאי להילחם – או להידבר?

למרות שלכאורה מדובר בזכות משפטית "נקייה", חשוב להבין שפירוק שיתוף – במיוחד בין קרובים – הוא תהליך רגיש. ככל שניתן, כדאי תמיד לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. גישור, משא ומתן וסיוע של עורך דין מיומן יכולים לחסוך הרבה עוגמת נפש, זמן וכסף.

בשורה התחתונה

  • כן, ניתן לכפות פירוק שיתוף גם ללא הסכמת כל הצדדים.

  • החוק תומך בכך, כדי לאפשר לכל שותף לממש את זכותו הקניינית.

  • עדיף להגיע להסכמות, אבל כשהדבר לא מתאפשר – אין סיבה להישאר בשותפות שאינה מתפקדת.

במקרים כאלה, פנייה לעורך דין הבקיא בתחום פירוק שיתוף במקרקעין – תעשה הבדל משמעותי. עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין יבחן את המקרה לגופו, ילווה אתכם לאורך ההליך, ויסייע לממש את זכויותיכם באופן חוקי ויעיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות